UA-118257413-1 UA-124410294-1 יפן: שחקן חיזוק חדש בתעשיית הנשק העולמית

יפן: שחקן חיזוק חדש בתעשיית הנשק העולמית

December 1, 2017

 

התעשייה הביטחונית היפנית הופכת לבינלאומית ולמתחרה רצינית בשווקי היעד המסורתיים של ישראל. מאמר מיוחד

מאת אלחנן הראל

 

בראשית שנת 2013, געשה המערכת הפוליטית ביפן. ויכוחים נוקבים התנהלו בצמרת מפלגת השלטון כמו גם במסדרונות משרד החוץ. התסכים יפן שמטוסי החמקן F-35 תוצרת לוקהיד-מרטין יימכרו לישראל? אותה מדינה התוקפת מטרות בסוריה, המשמידה מהאוויר שדרות תחמושת לחיזבאללה, תצטייד בעתיד במטוס אשר מכלולים ומרכיבים קריטיים בו מיוצרים ביפן?

 

ב-4  לפברואר 2013 לאחר דיון סוער, אישרה ממשלת יפן באופן יוצא דופן, את מכירתם של מטוסי החמקן לישראל על מרכיביהן היפנים - "מדינת ישראל נשמה לרווחה". אולם אין זה ענין של מה בכך. זו היא מהפכה של ממש אשר יש לה השלכות מרחיקות לכת לתעשייה הביטחונית הישראלית.

 

בשנת 1967 קבעה ממשלת יפן, בראשותו של ראש הממשלה איסאקו סאטו, את כללי הברזל הבאים: יפן לא תמכור כל ציוד צבאי או טכנולוגיה תומכת לחימה (אלקטרוניקה, מכונות וכלים. ציוד מדידה וכולי) למדינות קומוניסטיות, מדינות עליהן הוטל על ידי האו"ם אמברגו צבאי, מדינות הנמצאות בסכסוך עם שכנותיה ומדינה הנמצאת בסכסוך בינלאומי. בשנת 1976 הפכה החלטה זו למדיניות יפנית רשמית ומפורשת – חריגים נדירים אושרו אך ורק לטובתה של ארצות הברית. מאז נהגה יפן  במדיניות פציפיסטית - כיאה לסעיף 9 לחוקתה - ללא כל חריג.

 

נוכח השינויים האזוריים הדרמטיים ועליית המתח ביחסים עם סין, התרבו הקולות ביפן שקראו לשינוי בתפיסה הביטחונית. בעוד שכנותיה של יפן, ובמיוחד סין, פרשו זאת כהתחזקות הלאומנות היפנית, ביפן העדיפו להגדיר זאת בחינה מחדש לשם "מעורבות אקטיבית בשמירת השלום".

 

"מהלך היסטורי"

 

בדצמבר 2013, לאחר שסין הכריזה באופן חד צדדי על אזור אווירי אסור (הכולל בתוכו מרחבים אוויריים של יפן ושל קוריאה הדרומית) קיבלה ממשלת יפן בראשות ראש הממשלה הנוכחי, שינזו אבה, החלטה מהותית המשנה את תפיסת הביטחון של המדינה. יפן מתחייבת להגדיל את חלקה במטלות הנובעות בהסכם ההגנה עם ארצות הברית, ומכריזה "כי תנקוט במדיניות אקטיבית נוכח הניסיונות החוזרים ונישנים לשנות את הסטטוס קוו האזורי". (באופן פרדוקסלי – יפן – המדינה הפציפיסטית להלכה ולמעשה, מאז מלחמת העולם השנייה, נמצאת בסכסוך טריטוריאלי עם כל שכנותיה – רוסיה, סין וקוריאה הדרומית).

 

במה שמכונה "מהלך היסטורי" הגדיר ראש ממשלת יפן את ההחלטות ככאלה שתאפשרנה לכוחות ההגנה של יפן (לראשונה) ליזום פעולה מונעת (קרי, להיות הראשונה המפעילה כוח בעת סכסוך עוין).

 

החלטת הממשלה כללה גם הגדלת תקציב ההתעצמות הצבאית. חשוב לציין שהצטיידותה הצבאית של יפן מעתה, תשען ברובה על ייצור מקומי. אפילו מטוסי ה- F-35(כפי שצוין לעיל), מטוסי העתיד של צבא ארצות הברית ויפן (ושל ישראל) נשענים על 40% ייצור מתוצרת יפן.           

 

ניסיון מוכח ויכולות גבוהות

 

התעשייה הביטחונית של יפן נחשבת לתעשייה מתקדמת ביותר, בעלת ניסיון מוכח ויכולת טכנולוגית גבוהה ביותר. התעשייה חידשה את פעילותה בשנת 1970, כאשר שר ההגנה דאז, נקאסונה, הגדיר את יעדיה החדשים: לשמר יכולת תעשייתית ביטחונית לשם אבטחה עתידה ההגנתי, לרכוש ידע ולתמוך במרכזי המחקר והפיתוח של יפן, לפתח תעשיית נשק באמצאות התשתית התעשייתית האזרחית, לקבוע יעדי פיתוח עתידיים ולפתוח ענף יצור זה לתחרות פנימית. התעשייה התמקדה בשנים הראשונות לאחר חידוש פעילותה בייצור טנקים, אמצעים ארטילריים, כלים ימיים מתקדמים ביותר, צוללות ובאישור אמריקאי השתלבו גם בפסי הייצור של מטוסי הקרב המתקדמים ביותר. סך היקף המכירות של התעשייה הביטחונית היפנית נאמד ב- 15.6 מיליארד דולר, אשר ברובו המכריע מיועד לצריכה של כוחות ההגנה היפנים, ומיעוטו מושקע בקבלנות משנה למפעלים אמריקיים מובילים כמו בואינג, לוקהיד-מרטין ואחרים.

 

עתה, הדברים השתנו, וראש הממשלה היפני מצרף לכל ביקוריו בארצות תבל, את ראשי התעשייה, המציגים בפני מקביליהם את תוצרתם, ואבה אף מקדם בעצמו את מכירות התעשייה הביטחונית היפנית.

 

השחקנים הראשיים ביצור אווירי –MITSUBISHI HEAVY INDUSTRIES  ו- KAWASAKI HEAVY INDUSTRIES  ו- FUJI HEAVY INDUSTRIES הם כולם בעלי יכולת ייצור מטוסי קרב מתקדמים כמו גם מערכות טילאות מלאה.

 

לחברות היפניות הסכמי ייצור ושיתופי פעולה עם חברות אמריקאיות. לדוגמה, מיצובישי עובדים על ייצור ופיתוח בצמוד לחברת לוקהיד-מרטין, בעוד חברת פוג'י מייצרת את מסוקי האפאצ'י עבור הצבא היפני. בחודשים האחרונים גובשה תכנית שיתופי פעולה הדוק בין התעשייה הביטחונית היפנית לזו הצרפתית, במסגרתה הוקמו צוותי דיונים של 15 החברות המרכזיות בתעשייה –זו של יפן וזו של צרפת. ועדה בראשות שר הכלכלה היפני קבעה נוהלי שיתוף פעולה מול התעשייה הצרפתית והגדירה אילו אמצעי לחימה ייצרו במשותף (בעיקר בתחומי האוויר והים). במקביל, משלחת ממשרד ההגנה הבריטי ביקרה במפעלי מיצובישי כדי לדון בפיתוח משותף של טילי ההגנה אוויר-אוויר מדגם METEOR5.

 

מתחרה רצינית בשווקים מסורתיים

 

ההתפתחות המשמעותית ביותר (גם עבור התעשייה הביטחונית הישראלית) היא ההחלטה ההיסטורית לאפשר לתעשייה הביטחונית היפנית לחתום על הסכמי ייצוא (המגבלה היחידה אשר הוטלה על היצרנים הייתה שלא יינתן אישור לייצא למדינות הנמצאות בסכסוך).

 

כך קרה שהתעשייה הביטחונית היפנית על כל יכולותיה, הפכה, במחי החלטה למתחרה רצינית של התעשייה הביטחונית הישראלית. החוזה הראשון והמשמעותי  נחתם עם הודו בינואר 2014 בהיקף של 1.65 מיליארד דולר. הודו (לקוחה מרכזית של ישראל) תרכוש מחברתShinMaywa Industries  15 מטוסים אמפיביים, במחיר של 110 מיליון דולר המטוס. עוד לא יבשה הדיו מהסכם זה והצי ההודי הודיע שבכוונתו לרכוש ספינות סיור מתקדמות מתוצרת יפן, עסקה אשר תפגע בספקיות המסורתיות רוסיה, בריטניה וישראל.

 

ישראל מוצאת את עצמה מול מתחרה חדשה ומתקדמת בזירות חופפות ומסורתיות: ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה, צ'ילה ,קנדה, סינגפור, פיליפינים, טייוואן, אוסטרליה, טורקיה ושלל שווקים נוספים (יפן מייצאת גם לאינדונזיה, מלזיה ודרום אפריקה ושם יש לה יתרון פוליטי מובהק).

 

על הממשלה בישראל להכין עבודת מטה על שיתוף פעולה בין התעשייה הביטחונית הישראלית וזו היפנית. לישראל מערכות הגנה הנחוצות ליפן, נוכח האיום הסיני והצפון קוריאני. בנוסף, לישראל עליונות מוכחת בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים, הנחוצים ליפן בזירה הצבאית והאזרחית כאחד. לישראל ישנן גם יכולות מודיעיניות וטכנולוגיות מעולם "הגנת המולדת" (HLS) שאין שניה לה. היפנים מודעים לכך, אולם זקוקים לדחיפה ישראלית (ואמריקאית) כדי להוציא את המהלכים לפעולה.

 

 

***

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ "הראל-הרץ", המתמחה בתחום היפני ונשיא כבוד של לשכת המסחר ישראל יפן

 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts
Please reload

Please reload

Archive

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags